האם הרגשתם פעם תחושת חוסר אונים ביחס לדברים שאמורים להיות טריוויאליים לעשייה והתחושה הייתה שאתם פשוט לא יכולים? שכבר ניסיתם יותר מדי פעמים, ועכשיו אתם לכודים במן תחושה כזאת של חוסר מסוגלות, של חוסר אונים?
מה זה חוסר אונים נרכש?
תיאוריית חוסר האונים הנרכש ("Learned Helplessness") פותחה על ידי הפסיכולוג מרטין סליגמן ומסבירה כיצד, בעקבות חוויות חוזרות של כישלון או חוסר שליטה וחוסר אמון מצטבר בעצמנו, אנחנו לומדים להאמין שאין טעם לנסות לשנות את המצב – גם כשיש אפשרות כזאת. לרוב מי שמפנים חוסר אונים נרכש נוטה להימנע מיוזמה ומהתמודדויות חדשות, פשוט כי הפנים שאין סיכוי להצליח.
איך זה מתקשר לחרדה חברתית?
כאנשים שמתמודדים עם חרדה חברתית, אנחנו חווים הרבה פעמים דחייה, מבוכה או חוסר הצלחה במצבים חברתיים. כשהתחושות האלה חוזרות שוב ושוב, אנחנו מתחילים להאמין שאין לנו יכולת להשתפר – זה חוסר האונים הנרכש. ההשלכות הן ברורות: אנחנו נמנעים ממצבים חברתיים, לא מנסים להתמודד עם הפחד, ומפספסים הזדמנויות לצבור חוויות חיוביות שיכולות לשנות את התמונה.
דוגמה מהחיים:
נניח שאנחנו מנסים לדבר עם חברים חדשים, אבל מרגישים שלא מקבלים אותנו, או טעות, שהיינו מגוחכים. אחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים, אנחנו עלולים להפסיק לנסות – כי הכישלון משתק אותנו. כל ניסיון הופך למשהו מאיים ובלתי אפשרי, והאמונה הפנימית היא ש"אין טעם לנסות, אני תמיד איכשל". ככה נוצר מעגל שמזין את עצמו: החרדה מובילה להימנעות, ההימנעות מחזקת את התחושה שאין מוצא – וחוזר חלילה.
איך שוברים את המעגל?
הבשורה הטובה היא שאפשר לצאת ממעגל חוסר האונים הנרכש. טיפול מתאים – בין אם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), תרפיה קבוצתית או תמיכה מקצועית אחרת – עוזר לזהות את דפוסי החשיבה הללו וליצור חוויות חיוביות חדשות. ככל שמעמיקים את ההבנה לגבי הקשר בין חוסר אונים נרכש לחרדה חברתית, כך קל יותר להתחיל במסע לשינוי.
לסיכום:
אם אתם מרגישים שאתם נתקעים במעגל של חרדה חברתית וחוסר אונים- תדעו שזה לא סתם. חשוב לזכור שיש דרכים להתמודד, לשבור את הדפוס, ולבנות מחדש תחושת מסוגלות וביטחון.
אז צאו לדרך! לאט-לאט 😉