לספר את הסיפור מחדש: על הכללות, מחשבות אוטומטיות, ומה שביניהן
יש את הרגעים האלה שבהם המחשבות בראש תופסות פיקוד ומריצות מסלולים אוטומטיים שחוזרים על עצמם. אתם מכירים את זה בטח
לכבוד שבוע הספר מבצע על הספרים שלי עד סוף החודש 🎉
כאן בקונכייה נרד יחד לעומקו של עולם החרדה החברתית, נבין אותו, ונמצא דרכים להתמודד איתו. יחד נבנה קהילה תומכת, מקום שבו נוכל לחלוק את החוויות שלנו ולמצוא ביטחון. בבלוג שלי תמצאו סיפורים אישיים, מידע מדעי, וכלים מעשיים להתמודדות עם חרדה חברתית. מלבד זאת, אסקור שיטות טיפול שונות: את חלקן עברתי בעצמי, על חלקן אני קוראת וחוקרת, ובחלקן מתעניינת ומתכוונת לחקור בעתיד. כי טיפול זה החיים! או לפחות, עוזר מאוד לשפר איכות חיים… 😉
בנוסף לכך יש גם את החנות הקטנה והאינטימית שלי, שם תוכלו למצוא שם את הספרים שכתבתי על התמודדויות אנושיות ונפשיות, על השתלבות חברתית ועל מציאת משמעות בתוך הקושי.
היי, אני מרוה. אימא של תמר, מחברת הספרים "לכתך אחריי" ו "מישהו כמוני", חובבת (שלא לומר שרופה על) ספרים, בהם רומנים רומנטיים, רומנים היסטוריים, מותחנים פסיכולוגיים ו "הארי פוטר" . אוהבת קומדיות ("חברים" לנצח!), מוזיקה (איה כורם, עלמה זוהר, שירי דיסני ואחרים) ולבשל.
אה כן, ויש לי חרדה חברתית.
כתיבה היא עבורי דרך להתמודד עם החרדה החברתית, מקום בטוח שבו אני יכולה להיות עצמי ולהביע את הרגשות שלי. אני חיה עם חרדה חברתית מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל רק לאחרונה, כשעברתי טלטלה אישית, הבנתי שאני לא רוצה להתכחש לזה יותר. אני רוצה לדבר על זה. אני רוצה לכתוב על זה. אני רוצה לחיות את זה. אני רוצה להתחבר לאנשים במצבי ולדעת מה הם מרגישים.
יש את הרגעים האלה שבהם המחשבות בראש תופסות פיקוד ומריצות מסלולים אוטומטיים שחוזרים על עצמם. אתם מכירים את זה בטח
שמעתי לא מזמן אמירה שחוזרת הרבה במרחבים של התפתחות אישית: "ציפיות יש רק בכריות." המשפט הזה הוא סוג של קלישאה
לקראת תשעה באב, מדברים המון על "אהבת חינם". אבל לפעמים, עבור מי שמתמודד עם חרדה חברתית, המושג הזה מרגיש טעון
וקבלו עדכונים על פוסטים חדשים 🙂